כרמל היקרה,

קשה להאמין שהשנה הזאת חלפה. דברים טובים עוברים מהר מידי.
אני שמחה שיש לי את ההזדמנות להודות לך ושמחה שנפל בחלקי ללמוד אצלך וממך בסגולה.
יצרת מקום מיוחד, של קבלה ונתינה, תמיכה והכוונה ומסגרת נפלאה לעבור משלב הלמידה הראשוני לשלב העבודה והנתינה המקצועיים. זהו מעבר לא קל ולא פשוט ואת יצרת מערכת אידיאלית ללמידה מעשית, אימון פרקטי , העשרה הכוונה , ביסוס והעמקת ההבנה ההומיאופתית.
סגולה זה בעצם את, החותם האישי שלך ניבט בה בכל היבט.
באישיותך המיוחדת והמקבלת יצרת מסגרת המאפשרת להביא את הלבטים, השאלות והתהיות למפגשים. בסבלנות רבה עזרת לפתור סוגיות רבות.
נסכת בנו ביטחון וחיזקת את האמונה בדרך.
האמנת בנו ואימנת אותנו וגרמת לי לעלות לרמה אישית ומקצועית גבוהה יותר.
תיבלת את הלימודים והפרקטיקה בתכנים נוספים שהרחיבו את ראית המציאות והבנת ההוויה שלנו ושל המטופלים. ומעל הכל, היה תמיד כיף להגיע למפגשים, וללמוד ממך ומדרכך.

באהבה,
אורית טובול

לכרמל היקרה,

כאשר אני מתבוננת לאחור אני מתקשה להאמין שאת כל הדרך הזו עשיתי אני ובזמן כה קצר – זו הייתה אחת השנים העשירות ביותר במהלך שנות לימודי כמו גם המהירות ביותר. בשנה אחת הספקנו ללמוד ולגעת בכל כך הרבה דברים ברבדים כה מגוונים.

הגעתי ללימודים בסגולה לאחר שנת סטאז' קשה ומבלבלת ועם צורך עז במיקוד ובהנחת יסודות ראשונים לעבודתי העצמאית. במהלך שנת הלימודים (והעבודה!) רכשתי בעזרתך כלים חדשים, פיתחתי את יכולותיי המקצועיות ובעיקר עזרת לי כחלק מהקבוצה וגם באופן אישי לחזק את הביטחון המקצועי והאישי כמטפלת. ביחד עם כל הקבוצה חשתי שאנו לומדות לאהוב ולהעריך את עבודתנו בכל מפגש מחדש, והתהליכים האישיים שעברתי אני ושאר חברות הקבוצה היו מרגשים מאוד.

כרמל, אמנם לימדת אותי משך 4 שנים במסגרת הלימודים במכללה למנהל ובכל זאת הופתעתי. הופתעתי לגלות בך צדדים אחרים וחדשים, יפים ועמוקים. יכולות ההבנה, ההקשבה והתמיכה שלך יוצאות דופן. הדרך בה את מלמדת באה ממקום עמוק של נתינה ואהבה ולא רק מעצם היותך בתפקיד "המורה" וזה ניכר בכל שיעור, בכל מפגש ובכל שיחה. נכונותך לעזור לתמוך וללוות בתהליכים המקצועיים והאישיים הייתה שם בכל רגע, והשרתה תחושת בטחון. "סגולה" היא באמת בית ספר אחר, ללימודים גבוהים מאוד.

תודה לך על מי שאת ועל ההקשבה והנתינה הגדולה. זו הייתה ועודנה זכות גדולה עבורי להכירך ולהיות תלמידתך.

באהבה רבה,
מעיין ארצי מילנרסקי

 

יומן מסע של שנה בסגולה - נורה

עד הרגע האחרון התלבטתי האם להצטרף לשנת לימודי ההמשך, הרי רק עכשיו סיימתי 4 שנות לימוד, אולי כדאי שאתחיל לטפל לצבור ניסיון להזרק למים, להתחיל לשחות וכאשר אהיה בכושר מתאים אשפר סגנון?
משהו פנימי אותת לי להכניס עצמי למסגרת שתסייע לי לשפר סגנון ולהרחיב ידיעותי במקביל. כל עוד מטופלים מגיעים הרי אין ברירה מתאמנים, אז לפחות נתאמן עם כל המכשירים.
כשרופא מסיים לימודיו, הוא עובד בצוות שלם של מחלקה ועל כל מקרה דנים הצעירים יחד עם בעלי הניסיון, חניכה ללא תחליף להפוך רופא חסר ניסיון לרופא שיכול להיות תורן ולקבל מקרים כאשר הבכירים נעדרים.
אנו ההומאופתים מסיימים את חוק לימודנו ויוצאים לדרך עם מסה קריטית אך ללא ניסיון וקשה מכך, ללא תמיכה עצה וסיוע של בעלי הניסיון, מעבר למטריה מדיקה. אנו אמורים להתמודד עם מקרים שיגיעו, לבדנו. אפשר להרים טלפון, אפשר להתייעץ בתשלום עם הומאופת בכיר יותר. והומיאופת אחד לא חושב בהכרח כפי שהאחר, סביר להניח שהמסקנה לא בהכרח תהיה זהה. יש לכך יתרונות, אך המטופלים לעיתים משלמים את המחיר, אנו המטפלים נבוכים לפרקים. ההומאופתיה שגם כך מותקפת על אי היותה מדעית, ניזוקה לא פעם מריבוי העצות והדעות ביחס לכול מקרה ומקרה.
במהלך 4 שנות לימודי, המפגש עם כרמל היה מצומצם למדי ומקרטע ורוב החומר שהעבירה היה על המחלות הכרוניות ומשהו שם לא עבד מי יודע כמה. עם זאת לא יכולתי להתעלם מהיסודיות שבא כרמל חשבה ומההיגיון והניתוח הלוגי שחיפשה בכל פרט ופרט.
חשבתי לעצמי שכרמל ביסודיות שבה היא מעבירה את הדברים, תענה על החסך שחשתי אחרי הסטאג' בהבנת מיקרים, במציאת רובריקות ומציאת ההיגיון וחיבור בין הפרטים בניתוח מקרה.
לא שערתי עד כמה היא תהיה שם עבורי כדי לתמוך ולעזור בכול שעה ויום.
במפגש הראשון התברר לי שתכנית הלימודים כוללת אימון אישי לסלילת הדרך כהומיאופתים. בתחילה לא התגייסתי לעניין אולם עם הזמן קיבלתי מהאימון אבני יסוד חשובים שעוזרים לי לנהל עצמי כהומיאופתית בכלל כאימא וכאישה בתחום הטיפולי.
אהבתי את הדוגמא האישית שקיבלתי מימנה על איך להיות מטפלת הלכה למעשה, ערכים ומקצועיות. על איך ללוות את המטופל מעבר לרמדי, על החיבור בין רוח להומיאופתיה, לאו דווקא בשיטה השנקרנית.
במפגשים, מעבר ללימוד חומר, העלינו בעיות וסוגיות שהתקשנו בפטרונן. סוגיות בניהול מקרים כרוניים וגם אקוטיים בזמן אמת, נושאים של הקשר בין מטופל למטפל. בפגישות השבועיות או טלפון לכרמל והיא שם כדי לעזור.
המפגשים העלו שאלות שמהן כל אחת ואחת יכלה ללמוד מאי הידיעה או מההתלבטות של האחרת. מקרים נשלחו במייל לבנות הקבוצה וכול אחת חיוותה דעתה, נתנה טיפ כזה או אחר. נתחה את המקרה מנקודת מבטה. מעגל מטפלות שיצא נשכר מכול אחת מהמשתתפות.
הרגשתי שההתמודדות עם המקרים טובה יותר, יש עם מי להתייעץ במקרה הצורך. הרי כל אחד חושב קצת אחרת ביחס לכול מקרה, וסך המחשבות יכולות לתת ראייה רחבה ועמוקה יותר. להאיר על משהו שלא ראיתי ולהשים דגש על משהו שניסתר מעיני. בעיקר במקרים שהיו פחות גלויים ובהירים.
בסוף השנה הודיתי לכרמל ולמי ששלח אותה כשליחה שעזרה לי לעשות את שנת הטבילה הראשונה כהומיאופתית. חוויתי דרך המפגש עם כרמל המורה, המטפלת, ההומאופתית, האישה והאדם שמתפתח ללא הרף, מודל מימנו לקחתי הרבה דברים למסע האין סופי הזה.

תודה. נורה שטיינפלד

אין הרבה מה להוסיף חוץ מזה שקיבלתי מעל ומעבר למה שציפיתי. הציפיות עליהן שוחחנו בתחילת השנה מולאו ++ מעבר לזה- הן מבחינה מקצועית- שהיית שם לעזור כמעט תמיד עם עצות וידע בלתי נדלה, הן מבחינת תמיכה- הזמינות שלך- והן מבחינת השקעה- גם באימון וגם בלימודים- שרואים שהיתה רבה, והניבה לדעתי תוצאות מדהימות.
נותר לי רק לאחל לך שתעלי ותצליחי, ושהיחס, הפרגון ההדדי והמקצועיות ימשיכו גם בשנים הבאות ואיכות הלימודים כאן תישאר ברמה גבוהה כמו שהיא, ושהיחס יישאר אישי גם כאשר יהיו הרבה יותר תלמידים".
עדי ברומר